שתלים בעמוד השדרה הם מכשירים רפואיים המשמשים לטיפול בהפרעות עמוד השדרה כמו דיסקים בקצוצים, היצרות עמוד השדרה ועקמת. מכשירים אלה עשויים בדרך כלל מחומרים ביו -תואמים כמו טיטניום או הצצה (polyetheretherketone) והם נועדו להיות מושתלים בניתוח בעמוד השדרה כדי לייצב או להחליף מבנים פגומים או חולים.
כמה סוגים נפוצים של שתלים בעמוד השדרה כוללים:
ברגי מטה: ברגים אלה משמשים לעיגון מוטות מתכת לעמוד השדרה ולספק יציבות לעמוד החוליה.
מוטות: מוטות מתכת משמשים לחיבור ברגי פדיקה או שתלים אחרים בעמוד השדרה כדי לספק תמיכה ויציבות נוספת לעמוד השדרה.
כלובי גוף: אלה מכשירים המוכנסים בין שתי חוליות לשמירה על הגובה והעקמומיות הרגילים של עמוד השדרה, וכדי לספק תמיכה ויציבות.
דיסקים מלאכותיים: מדובר במכשירים המשמשים להחלפת דיסקים פגומים או חולים בין חולייתיות בעמוד השדרה.
צלחות וברגים: אלה משמשים כדי לספק יציבות ותמיכה לחלק הקדמי (הקדמי) של עמוד השדרה.
ניתן להכין שתלים בעמוד השדרה מחומרים שונים, כולל:
טיטניום: טיטניום הוא מתכת קלה וחזקה המשמשת בדרך כלל בשתלי עמוד השדרה. זה ביולוגי תואם, מה שאומר שהוא פחות סביר לגרום לתגובה שלילית בגוף.
נירוסטה: נירוסטה היא מתכת חזקה ועמידה המשמשת גם בדרך כלל בשתלי עמוד השדרה. זה פחות יקר מטיטניום, אך הוא לא כל כך תואם.
קובלט-כרום: קובלט-כרום הוא סגסוגת מתכת המשמשת גם בשתלי עמוד השדרה. זה חזק ועמיד בפני קורוזיה, אך הוא אינו תואם ביולוגי כמו טיטניום.
Polyetheretherketone (Peek): Peek הוא סוג של פלסטיק המשמש לעתים קרובות בכלובי גוף. יש לו תכונות דומות לעצם ויכול לקדם צמיחת עצם.
סיבי פחמן: סיבי פחמן הם חומר קל וחזק המשמש לעיתים בשתלי עמוד השדרה. זה גם ביו -תואם.
הבחירה בחומר השתל תלויה בכמה גורמים, כולל הצרכים הספציפיים של המטופל, מיקום השתל בעמוד השדרה, וחוויית המנתח והעדפתו. חשוב לדון בסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים של כל חומר שתל עם מנתח עמוד שדרה מוסמך לפני שעברו את הניתוח.
הבחירה בשתלי עמוד השדרה לניתוחים תלויה בכמה גורמים, כולל:
גורמי חולים: גיל המטופל, בריאותו הכללית, ההיסטוריה הרפואית וצפיפות העצם יכולים להשפיע על בחירת השתל עמוד השדרה. יתכן כי השתלים מסוימים אינם מתאימים לחולים עם מצבים בריאותיים מסוימים או שיש להם עצמות חלשות.
מצב עמוד השדרה: המצב הספציפי של עמוד השדרה, כמו מיקום וחומרת הנזק או העיוות, יכול להשפיע על בחירת השתל. לדוגמה, שתלים שונים עשויים לשמש לאיחוי עמוד השדרה לעומת ניתוח דיכאון בעמוד השדרה.
ניסיון המנתח: הניסיון והעדפתו של המנתח עשויים גם למלא תפקיד בבחירת השתל. מנתחים מסוימים עשויים להיות בעלי ניסיון רב יותר בסוגים מסוימים של שתלים, ועשויים להעדיף להשתמש בהם עבור מטופליהם.
יש לקחת בחשבון גם חומר שתל: בחירת חומר השתל, מכיוון שלחומרים שונים יש תכונות שונות ועשויות להיות מתאימות יותר לחולים או מצבים מסוימים.
סיכונים ויתרונות: יש לדון בסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים של כל סוג השתל עם המטופל, כולל הסיכון לכישלון או סיבוכים של שתל, פוטנציאל לסיבוכים לטווח הארוך והסבירות להחלמה מוצלחת.
הנוהל המדויק להתקנת שתל בעמוד השדרה תלוי בסוג השתל ובמצב הספציפי המטופל, אך באופן כללי, הצעדים המעורבים בהליך הם כדלקמן:
הרדמה: המטופל מקבלים הרדמה כללית כדי להבטיח שהוא לא מודע ונטול כאבים לאורך כל ההליך.
חתך: המנתח עושה חתך בעור ובשריר על האזור הפגוע בעמוד השדרה.
הכנת עמוד השדרה: המנתח מסיר כל רקמה פגומה או חולה מעמוד השדרה, כמו דיסקים בקצרי פריצה או דרבנות עצם, ומכין את האזור לשתל.
מיקום השתל: לאחר מכן המנתח מניח את השתל לאזור המוכן של עמוד השדרה. זה עשוי לכלול ברגים, מוטות, כלובים או סוגים אחרים של שתלים.
אבטחת השתל: ברגע שהשתל נמצא במקום, המנתח מאבטח אותו לעמוד השדרה בעזרת ברגים, חוטים או מכשירים אחרים.
סגירה: המנתח סוגר את החתך עם תפרים או סיכות ומחיל תחבושת או רוטב.
התאוששות: המטופל מנוטר באזור התאוששות במשך מספר שעות ויכול לקבל תרופות נגד כאבים או טיפול תומך אחר לפי הצורך.
לאחר ההליך, המטופל יצטרך לעקוב אחר תוכנית שיקום שתסייע בהחזרת הניידות והחוזק לעמוד השדרה. התוכנית הספציפית תהיה תלויה בסוג השתל ובצרכים ובמצבו האישיים של המטופל.
בדרך כלל משתמשים בהשתלים בעמוד השדרה בקרב חולים הסובלים ממצבים הגורמים לכאב, חולשה או חוסר יציבות בעמוד השדרה. חלק מהתנאים העשויים להפיק תועלת משתלים בעמוד השדרה כוללים:
1. מחלת דיסק ניוונית
2. דיסקים פריצה או בולטים
3. היצרות בעמוד השדרה
4. ספונדילוליסטזה
5. שברים בעמוד השדרה
6. עקמת
7. גידולים בעמוד השדרה
משתלים בעמוד השדרה משמשים לרוב כאשר טיפולים לא כירורגיים כמו פיזיותרפיה, תרופות או זריקות בעמוד השדרה לא הצליחו לספק הקלה. ההחלטה להשתמש בהשתלות בעמוד השדרה מתקבלת בדרך כלל על ידי מומחה בעמוד השדרה, כמו מנתח אורטופדי או נוירוכירורג, אשר יעריך את מצבו של המטופל וימליץ על תוכנית הטיפול המתאימה ביותר.